מחברת השירים שלי

תקווה יקרה/האחות הבכורה/
לב של זהב ונשמה יתרה/
יודעת לתת ושוכחת לקחת/
את כל משפחתה בשמחה מטפחת .
כשהייתה צעירה, קצת יותר מילדה
הייתה מסיימת יום מלא עבודה
וחושבת בדרך , סבתי בודדה
אכנס אל ביתה, ואשב לצידה
אולי שוב נפלה, ושברה את ידה.
וזקוקה לעזרה , ומחכה לנכדה.
כיבדה את הוריה ככתוב בתורה/
בעת מצוקה היא חיש קל מיהרה,
להושיט יד ולב ולתת כל עזרה.
בחום , בסערה, בשרב , בצרה.
גידלה ילדיה ברוך וחמלה/
ידעה להכיל בלי לומר אף מילה/
נתנה את כולה ללא שאלה /
בלימוד ילדיה היתה פעילה.
וכעת שהגעת לשנה עד שבעים
נאחל שכל יום יהיה כיף ונעים
עם פחות דאגות ויותר רגעים
של תקווה שימים מתוקים מגיעים.