חייל הנחל נשלח למאסר , מעל בתפקיד ועלינו לא שמר.
עומד לו לבד חייל בן עשרים
אולי זה אתה, אולי זה אני
עיניים טובות לו, עם חן נעורים
אומרים שהוא טוב, אבל קצת עצבני…
עומד החייל לבדו מפוחד
בלי גב ומשענת הוא סופג עלבונות
לרגע אחד ,למביט מהצד
נראה הוא כאילו איבד עשתונות…
וכבוד הצבא כאילו נרמס,
לא עמד החייל בכבוד מול חמס….
איסרוהו מיד זעק המפקד
זו בושה וחרפה, ישמרני האל
כיצד זה מעז חייל צהל בודד
להפקיר השמירה על בית ישראל.
הן שכרו משולם לו להחזיק הרובה
גם שקל או שניים בשבילו זה הרבה.
ואם גג בביתו דולף כל החורף
וריק המקרר ממיני מזונות
זו סיבה שלנו , החצוף יפנה עורף
וכך מול צלם יאבד עשתונות ?
מי ישמור שגבירנו ירבו בדירות
ואנשי כל שלומינו יהנו מהנוף
ומיטב עשירנו יקבלו תספורות
ולנו יתנו פירורים לאסוף.
מי ישמור על בנותינו שאשראי לא נותנות…
לא פותחות את הלב ולא ת'…….ים
אך מעז החייל לאבד עשתונות
להפקיר את כולם , הו שומו שמיים.
ובלילה הופיע , כמו בחלום,
המלאך גבריאל ולחש באוזניים
והגיש לו ספרים , וגילה לו סודות
וביום בו צויין "איבוד עשתונות "
רבבות אלפים של בנים ובנות
זעקו זעקה שעלתה לשמיים……….