הוא קטן וצהוב ובקושי יונק
אך עיניים לו שמש ואור
ובלב לא הפסקתי אותו לחבק
כשלחש לי בלי קול, משפט מרתק :
"אני הוא הילד תבור "
"הייתי עצוב ובודד ונכלם
בקושי תאים וביצית,
וחיכיתי שנים, מוסתר מכולם
לזוג הצעיר ,המקסים , המושלם
שאת פתיל החיים בי יצית .
ופתאום ביום חורף מבין עננים,
ממקום מושבי המוסתר,
ראיתי אתכם, יפים, נבונים,
והרגשתי דקירות של אלפי כידונים,
בליבי שעוד טרם נוצר ."
מי הזוג הנפלא ? אמור לי אדון
שאלתי כמו על קוצים,
זה דורון וזו חן, ענה קופידון
וירה אל השניים חיצים.
עוד מעט ותראה פה נישוק וחיבוק
כתב במשיכת עיפרון,
כי חיציי מכילים מיץ מתוק של דיבוק
שיצמידו את חן לדורון .
כי שניהם מקסימים, טובי לב , זוהרים.
ולך ישמחו להיות להורים .
אז ראיתי אותנו שמחים בין ערביים
בדמיון שהיה לי עשיר,
ואילו היו לי לשון ושפתיים,
הייתי פוצח בשיר.
וכך במסע של תשעה חודשים
הגעתי ליום הגדול,
ויצאתי לאור, קטן אך חופשי
ולכן אשבע שאהיה חי נפשי
בן אוהב שזוכר את הכול.
כך שמעתי אותו לוחש בלי מילים
וליבי משמחה אז גדש
וכולם מסביב, שמחים צוהלים.
והאושר עוטף ומלטף בגלים,
איזה ילד, תפוח בדבש .