בארבע בבקר ,(אוף איזה מין זמן )
צלצול טלפון, שהעיר משינה
חשבתי לרגע ,עוד פעם כונן?
הושטתי היד למכשיר בפינה.
פתאום לנייד לא היה כל סימן
אך נתקפתי געגוע לסבא סלמן.
סבא היה לי ,יפה ומרשים.
שידע לספר סיפורים,
וככה כל ערב בצל הברושים.
היינו אליו נוהרים
"ספר על חיות ועל גיבורים
ספר על דברים אחרים ",
וסבא סיפר אז על ילד עני
קראו לו בשם זקננוס
שבפרך עבד כמו צועני
והרוויח רק "דיק" וקצת "פלוס"
ובדרך הביתה חשב בלי בושה
איך יביא ארוחה לילדים.
אך אבוי, בסימטה, שודדים חמישה
פשטו מעליו הבגדים.
ואכלו את הדיק , ולקחו את הפלוס
והכריחו אותו אל הבית לנוס.
אז הילד החליט, ונשבע בנשמה
שלא יוותר, וצריך נקמה.
וככה יום יום ליד כביש מתעקל
היה הוא כמו צפע נודד
והולם עם פטיש ומכה במקל
על ראש כל שודד ושודד
ומשאיר הודעה ,קצרה , נבונה
וברורה כמו מיתר בכינור :
זו המכה, הינה רק ראשונה
השניה מחכה כבר בתור.
"גלה לנו סבא את סוף הסיפור "
היינו בקול מבקשים.
הסוף הוא אמר, כה פשוט וברור
לא יבינו אותו רק טפשים.
סבא היה לי זקוף ונאה
שאהב גן חיות ודבורים
אך יותר מהכל היה בנו גאה
ואהב לספר סיפורים.
איך עמד על הגשר ,בחור מיואש
לקפוץ הוא רצה אל המים.
וסבי בלי היסוס לצעיר אז ניגש
ומילים מרגיעות באוזנו הוא לחש
וחיבק הוא אותו בידיים.
מה לחשת באוזן שאלתי נדהם
וכולי אז פליאה והלם.
איך הצלחת בשם השדים בעולם
למנוע ייאוש מהעלם ?
"אל תקפוץ הו אחי, השאר נא עימי
ויחד נצא לחגוג.
כי דבק בגופך ריח טוב מאימי
ואותו לא כדאי להרוג."
כך סיפר לי סבי שאמר לצעיר.
שמירר ופרץ בבכי
אז סבי עוד הוסיף, לעודד ,להאיר
וסיים בנשיקה על הלחי.
ויחד פסעו הם ירך אל ירך
והאיש המיואש, חזר לחייך.
סבא היה לי חתיך ויפה
והיה לו טוב לב וחיוך בעיניים
ואותי הוא ייעד להיות לרופא
כשהייתי תינוק, בן שנה או שנתיים,
ובדרך לגן, ליד העמוד
כשעמדתי ולא בא לי ללכת
תקשיב לי היטיב, ילדי החמוד
הוא אמר ,וידו מברכת
אם תרצה הוא אמר, להרבות בחוכמה
כך אמר לי סלמן זה הסב
והושיט לי ידו, הטובה הרחומה
ואותי הוא הרים על הגב,
וכך כל הדרך אני על כתף
ואותי אל הגן הוא סחב
וחשבתי בלב, כמה טוב, איזה כיף
ואת סבא לנצח אוהב…….
הסברים : (לדור הצעיר )
: דיק פרושו תרנגול בעירקית.
פלוס בעירקית פרושו כסף.
זקננוס, שם הילד , הסיפור אמיתי,השם במקור.
"זו המכה הינה רק ראשונה והשניה מחכה כבר בתור" –בסיפור המקורי של סבא בעירקית "היי לזרירה ולקבירה לקדם " כלומר זו הקטנה (זרירה ) והגדולה (קבירה) עוד תבוא
"כי דבק בגופך ריח טוב מאימי " בסיפור המקורי של סבא "יאחויי ריחת אימי ביק (הו אחי, ריח אימי בך )
על הגב של סבא, הסיפור אמיתי, יום אחד כשלא בא לי ללכת לגן, סבא לקח אותי בכוח, כמו שק קמח.(בעירקית "שקלני ") המונח ומשמעותו מוכרים לכל משפחת פרק הבוגרים.
ולסיום, כשמעירים אדם ב 4 בבקר, מה יותר טבעי מלכתוב שיר ?