אבא מה בדיוק חשבת,
כששכבת בלי תנועה ?
זו הארץ כה אהבת,
היא עכשיו שיה תועה,
בתקווה גדולה עזבנו
את "אלפיים שנות " גולה
ותראו לאן הגענו
זעקה גדולה עולה….
ילד קט מאד היית
פרט מצמד תאומים,
כשעזב, שנים בכית
בלילות ובימים.,,, ,
בביתך אשר הקמת,
לתפארת ישראל.
את אחיך לא שכחת
לא ביום ולא בליל.
אבא מה בדיוק חשבת
כשלא זזת לצדדים ?
איך דורות רבים חינכת ,
גם הורים גם ילדים.
איך בהם תורה הרבצת
דרך ארץ ונימוס
איך כל בקר התרוצצת
והשקעת בלי היסוס.
ועכשיו אתה שוכב כך
בלי יכולת לדבר
מתפלל לצליל או קול רך,
שבך סתם ייזכר….
אבא מה בדיוק חשבת
כשהיית כבר תשוש ?
תנו לי יד, בלב אמרת
עוד רוצה אותכם לחוש,
תנו לי יד , חמה אוהבת
שיודעת לעודד,
כי נפשי כל כך כואבת,
וליבי כל כך בודד..
אבא מה בדיוק חשבת
כשראית את האור ?
תנו לי בשמחה ללכת,
ובגיל ודאי אחזור,
כדי לראות איך משלכת
ניבטים הניצנים
עוד נזכה לראות ביחד
נכדים וגם נינים,,,,,,